על תודעה כוזבת (הכחשה) והשלכה

"צריך שני אנשים, שתי תודעות, כדי לחשוב את המחשבות המטרידות ביותר (וילפרד ביון)".

שלום חברים,

המושג "תודעה כוזבת" המזוהה עם ההגות המרקיסיסטית, מייצג את הרעיון לפיו האליטה החברתית מעצבת באופן מניפולטיבי את התודעה של המעמדות הנמוכים, באופן שגורם להם לראות את מיקומם החברתי הנמוך, כפועל יוצא של הישגיהם העלובים ולכן מיקומם הנמוך בסדר החברתי לגיטימי. עפ"י ההגות המרקיסיסטית מדובר במניפולציה חיצונית שנועדה לעצב תודעה של אחרים.

ברם, תודעה כוזבת איננה רק פועל יוצא של מניפולציה חיצונית אלא גם של מניפולציה פנימית. בני אדם מייצרים היטב ובכישרון רב תודעה עצמית כוזבת - באמצעות מנגנון ההכחשה, שהנה למעשה תודעה מדומיינת שנוחה יותר עבורם מזו המציאותית.

"למה האמת לא צריכה להיות מוזרה מהשקר? השקר, אחרי הכול, חייב להיות הגיוני (מארק טווין)".

יצירת תודעה כוזבת הנה לעתים פעילות נפשית אדפטיבית שנועדה כאמור, לסייע לנו להכיל מציאות חיצונית ופנימית לא נוחה, עד אשר נוכל להכיל אותה ולהסתגל אליה או למצוא את הדרך להתמודד אתה באופן יעיל. ולכן היא איננה בהכרח בעלת השלכות שליליות.

למשל, כשנגיע למקום עבודה חדש נעשה מאמץ לא בהכרח מודע להאמין שחוסר הנוחות שאנו חווים עם המנהל שלנו, או עם אופי התפקיד, הנו פועל יוצא של העובדה שאנחנו עדיין איננו בטוחים במקום החדש. ולכן נימנע מהחלטה להיפרד ממקום עבודה זה ונשקיע מאמץ להסתגל אליו. יתכן ובהמשך נגלה שהבעיה שלנו בעבודה איננה נובעת מהעובדה שאנחנו חדשים בה, אלא שישנה בעיה של ממש עם המנהל (שהנו למשל סמכותני או ריכוזי מדי) או התפקיד (שאיננו מתיישב היטב על ההעדפות או הכישורים שלנו). וכאן נידרש להחלטה על המשך הדרך שלנו בנוגע לעבודה.

"מה שעלול לסבך אותנו זה לא מה שאנחנו לא יודעים, אלא מה שאנחנו יודעים בוודאות שהוא פשוט לא נכון (מארק טווין)".

עם זאת, יצירת תודעה כוזבת עלולה לשאת משמעות פתולוגית, כאשר היא מופעלת בעצמה ולאורך זמן באופן המביא לשיבוש עמוק, בסיסי וממושך בתפיסת המציאות. פגיעה משמעותית ביכולת שלנו לקרוא את המפה נכון, איננה מאפשרת לנו להתאים את עצמנו לסיטואציה, להתמודד עם הקשיים, להסתגל אליהם או לחילופין לקבל החלטות נדרשות.

למשל, כאשר ננהל מערכת יחסים זוגית בעלת אופי אלים ומסוכן, ונעמיד פנים אל מול עצמנו והסביבה מפאת בושה ו/או פחד (בושה לחשוף את העובדה שאנחנו נמצאים במערכת יחסים פוגענית, פחד להיות לבד, פחד להתמודד עם האלימות, פחד סביב ההשלכות של פרידה על הילדים ועוד), שמערכת היחסים שלנו תקינה ושהאלימות של בן/ת הזוג, הנה פועל יוצא של נסיבות הקשורות בטעויות שעשיתי.

נשים רבות נרצחו ע"י בני זוגן בשל אימוץ תודעה כוזבת שלא אפשרה להן לבקש תמיכה וסיוע עם הבעל האלים והמאיים. הצורך העז להכחיש את המציאות הפנימית והחיצונית הקשה, נובע מהפחד והמתח העצום לפגוש את האמת.

על מנת לקבל התראות על מאמרים חדשים למייל האישי, ניתן להירשם כחבר באתר.

הפסיכואנליטיקאי וילפרד ביון טען כי המחשבה היא המצע עליו יושבת הנפש. המחשבה לדידו נועדה לסייע בחיפוש אחר האמת הנפשית. ביון שם את החיפוש אחר האמת הנפשית, במרכז תהליך הטיפול. לשיטתו, האדם מבקש לפגוש את האמת הנפשית שלו, אף שמפגש זה מעורר בו רגשות שליליים עזים המקימים הגנות פסיכולוגיות חזקות. לדעתו, את האמת הנפשית ניתן למצוא רק בעזרת אדם אחר. היעדר סקרנות של האדם לגבי האמת הנפשית שלו, משקפת לדעתו דרגה חמורה של דחף המוות.

מה דעתכם:

האם יש הנוטים ליצירה של תודעה כוזבת בעלת משמעות פתולוגית יותר מאחרים? ואם התשובה היא חיובית - מהו לדעתכם הגורם לכך? האם אתם מזדהים עם רעיון התשוקה של ביון לפגוש את האמת הנפשית?

ראשית התפתחותה של התודעה הכוזבת

לעניות דעתי, ראשיתה של יצירת התודעה הכוזבת היא ביחסי האובייקט המוקדמים, סביב הקונפליקט הפנימי והבלתי נסבל, המציב את הרגשות שלנו כלפי ההורים שלנו זה מול זה, באופן היוצר סתירה חריפה ביניהם, למשל: אהבה, הערכה וחמלה אל מול כעס, זעם ו...שנאה.

דונלד ויניקוט היה הפסיכואנליטיקאי הראשון שנרמל רגשות של שנאה רגעית מצד אם כלפי הילד שלה. כך הוא פתח אפשרות למטפלים לחוות רגעי שנאה כלפי מטופליהם. היכולת לחוות שנאה והמודעות אליה, מאפשרת הן לאם והן למטפל, לחוות שנאה ללא שהיא נחווית באופן מאיים והרסני, לבטא אותה באופן שאיננו הרסני, ולהעמיק עוד יותר את היכולת של המטפל להבין את עולמו הפנימי של המטופל, ושל האם את חווייתה.

פסיכואנליטיקאים רבים עסקו רבות בקונפליקט הפנימי הנובע מסתירה חריפה בין הרגשות השונים שלנו המעוררים בנו אשמה וחרדה. היות ואיננו יכולים לשאת את המחשבה שיש בנו כעס, ורחמנא ליצלן, גם היבטים של שנאה כלפי הורה אותו אנחנו אוהבים, מתעוררים בנו רגשות אשמה וחרדה.

מפאת הרצון להימנע מקונפליקט פנימי חריף סביב היחס הרגשי שלנו כלפי ההורים שלנו, אנו נוטים להפעיל הגנות של הכחשה, פיצול והשלכה.

להלן דוגמאות לפער מסוג זה בין המודע ללא מודע:

במודע: "אני אוהב את אימא שלי ואני מקבל בהבנה את העובדה שלא הגנה עלי מפני האלימות שחוויתי בילדות מצד אבא שלי. אני מבין שגם היא פחדה ממנו ושלא יכולה הייתה לעשות כלום".

בלא מודע: "אני שונא את אימא שלי על שהייתה כה חלשה ועלובה. על כך שלא הגנה עלי כמו שהייתה חייבת מתוקף היותה אימא. על כך שבכלל נישאה לאבא שלי האלים. ועל כך שלא התגרשה ממנו".

תודעה כוזבת: "אבא שלי תפס אותי על חם מעשן סיגריה ודרש ממני לאכול אותה. אז אכלתי אותה ומאז לא עישנתי יותר. זה חינוך!!!".

האמת הנפשית המוכחשת: "אבא שלי התאכזר אליי!!!"

תודעה כוזבת: "בגלל שהייתי הולכת לבד לגן זה חישל אותי והפך אותי לאדם חזק ועצמאי".

האמת הנפשית המוכחשת: "ההורים שלי הזניחו אותי באופן חמור עד כדי סכנה לחיי. איך הם שלחו אותי כך לבד בגיל כל כך קטן???"

תודעה כוזבת: "המכות שקיבלנו בבית מאבא שלי לא השפיעו עלינו. כל ההורים באותה התקופה היו מרביצים לילדים שלהם".

האמת הנפשית המוכחשת: "סבלנו מאוד מפחד, חוסר אונים, בדידות ועצב לאור האלימות האכזרית מצד אבא שלי". שנאתי אותו!".

על מנת לקבל התראות על מאמרים חדשים למייל האישי, ניתן להירשם כחבר באתר.

קונפליקטים פנימיים סביב יחסי האובייקט המוקדמים, שאינם נפתרים באמצעות חיפוש האמת הנפשית, אלא באמצעות יצירת תודעה כוזבת, מייצרים מתח נפשי גדול, והופכים להיות מצע נפשי עליו אנו משתיתים את האופן בו אנחנו מפרשים את המציאות החיצונית.

עולם פנימי המאוכלס בחוויות מופנמות של אלימות, השפלה ודחייה, שאיננו עובר תהליך של עיבוד, מייצר מה שנקרא בעגה של תיאוריית עיבוד מידע חברתי: הטיות ייחוס פוגעניות.

למשל, כאשר אני מגיע לעבודה ועמית לעבודה לא אומר לי בוקר טוב, אני מיד מפרש זאת כניסיון שלו להכאיב לי על מה שאמרתי לו אתמול. יתכן ופירוש זה נכון. אך יתכן גם שאיננו נכון (למשל, העמית היה טרוד במחשבות, הוא לא שמע אותי, דעתו הייתה מוסחת וכו'). ההבדל נעוץ בנטייה החזקה לראות בפירוש שנתתי עובדה מוגמרת.

הטיות ייחוס פוגעניות נוצרות בהשפעת המערכת הלימבית והאמיגדלה. אלה הם חלקיו של המוח האחורי, האחראי על זיהוי סכנות והתרעה מידית לצורך שיפור סיכויי ההישרדות שלנו.

בקרב נפגעי טראומה המוח האחורי הופך להיות דומיננטי מאוד בעיצוב האופן בו אנחנו מפרשים את העולם, תוך שהוא דוחק הצדה את התפקודים הקוגניטיביים הגבוהים, הנתונים תחת אחריותה של האונה הקדם מצחית. הסיבה היא פשוטה: במצבי סכנה אין זמן לחשיבה מורכבת.

מנגנון ההשלכה

בניסיון להפחית את הקונפליקט הפנימי, החשדנות, הפחד, הזעם והשנאה המופנמים בתוך קרבנות פגיעה בילדותם מצד הוריהם, עשויים להיות מושלכים החוצה על בני הזוג ו/או הילדים שלהם, שהופכים ללא שהם בוחרים בכך, להיות ייצוגים של ההיבטים הרעים של ההורה, והם עצמם ייצוגים של עצמם כילדים קרבנות להתנהגותם השלילית מצד הוריהם. זה מסביר מדוע ישנם מקרים בהם הזעם על בני הזוג הנו כה עצמתי.

מנגנון ההשלכה מאפשר שחרור באמצעות התפרצות אלימה של הרגשות השליליים הכלואים בנפש, כלפי ייצוגים של ההורים הפוגעים, וכל הדרמה הזו מתרחשת ללא מודעות. את ההסבר להתפרצויות הזעם שלהם הם כבר יעגנו בנימוקים מחיי היומיום הקשורים כביכול בהתנהגות בן הזוג.

התודעה הכוזבת הנה תשתית נרטיבית לחוויה קרבנית (הנשענת על פיצול) ולזעם הרסני ומוצדק המושלך על אחרים. באמצעות מנגנון ההשלכה, השנאה והזעם בעלי הנטייה הממכרת, מקבלים מימוש ללא שההגנות של ההכחשה והפיצול "נפגעות". ללא שהנרטיב הכוזב נפגע.

באמצעות מנגנון ההשלכה האדם משחרר את האנרגיה הרגשית שמקורותיה היסטוריים, כלפי הייצוגים ההורים, וגם לא נפגש עם האמת הנפשית מעוררת החרדה והאשמה.

ההתפרצות האלימה הנה מפתה במיוחד, בשל היותה מסלקת מציאות נפשית לא ודאית ו/או אמביוולנטית, ותחת זאת, מציעה ולו לרגע מסוים, מציאות ברורה, מאורגנת, מובנת וחד משמעית.

באמצעות מנגנון ההשלכה הקונפליקט הפנימי כביכול נפתר.

והנה לנו סגירת מעגל נפשית.

קוראים יקרים, מקווה שמצאתם את המאמר מעניין ומפרה את החשיבה. מזכיר שישנה אפשרות להירשם כחברים בבלוג - ההרשמה הנה חינמית ואיננה מחייבת בדבר. מוזמנים לשתף אותו עם חברים ועמיתים. אודה על סימון לייק למאמר - כך אני יכול לדעת כיצד חוויתם אותו. ולסיום, מזכיר שאתם מוזמנים להתייחס ולהגיב דרך הבלוג - חיסיון מובטח.

בר-לב שמעון עו"ס פסיכותרפיסט

טיפול והדרכת אנשי מקצוע

0537226836