מה שנמצא מלפנינו ומה שנמצא מאחורינו הם דברים קטנים ביחס למה שנמצא בתוכנו (ראלף וולדו אמרסון)".
שלום חברים,
את המושג "עצמי כוזב" טבע הפסיכואנליטיקאי דונלד ויניקוט בניסיון להעניק שם או המשגה לתופעה נפשית או אולי נכון יותר לומר למבנה נפשי המאופיין בניסיון מאומץ ומתמיד מצד העצמי, לסגל מאפיינים ודפוסי התנהגות, שמזוהים על ידי העצמי, ככאלה שטומנים בחובם את הסיכוי המיטבי לקבל את האהבה וההערכה לה הוא כה זקוק מצד הסביבה, ולא פחות מכך, לחסוך מהעצמי יחס שלילי העשוי ללבוש צורות של דחייה, לגלוג, זלזול, התעלמות, השפלה, עוינות וכדו'.
באמצעות המשגה זו ביקש ויניקוט לתאר תופעה פסיכולוגית רחבה וכאובה מאוד בה בני אדם אינם מבטאים את עצמם באופן אותנטי אל מול הסביבה, אלא באמצעות אימוץ של זהות כוזבת, המאופיינת בהתנהגויות שנועדו להביא כאמור, להערכה, קבלה ואהבה ולמנוע דחייה ועוינות.
תחת אילו נסיבות עצמי כוזב נוצר?
מהן ההשלכות על החיים של אלה המאמצים עצמי כוזב?
האם המאמצים עצמי כוזב בכלל מודעים לכך?
מהי מפת הדרכים הטיפולית עבור המאמצים עצמי כוזב?
העצמי הכוזב
העצמי הכוזב מאופיין במעין ניתוק מהחיים הרגשיים האותנטיים בניסיון להתכוונן אל עבר הסביבה. בדרגות חומרה קשות ניתן לומר שמדובר על מעין פיצול פנימי בין חלקים שונים של העצמי. האחד מבטא את עצמו מול הסביבה והאחר נותר חבוי ומוסתר.
הסבל הכרוך בפיצול זה הנו עמוק וההשלכות על איכות החיים ועל היכולת לרקום קשרים משמעותיים הנן חמורות כפי שאפרט בהמשך.
התהוותו של העצמי הכוזב
ראשית התהוותו של העצמי הכוזב בילדות המוקדמת עת הילד חיפש באופן נואש את תשומת הלב, האהבה וההערכה של הדמויות המטפלות בו, שלא ניתנה לו כפי שהוא זקוק לה, מסיבות שונות ושהביאה אותו לפתח מצוקה נפשית, שבמרכזה חרדה גדולה, חוסר אונים ועצב עמוק.
הילד המפתח את העצמי הכוזב לומד באורח כואב כי התנהגות אותנטית מצדו, המאופיינת בגילויים ספונטאניים ונורמאליים מבחינה התפתחותית של אגוצנטריות, נרקיסיזם, כעס ותוקפנות, דורשנות, רכושנות ועוד, תזמין יחס שלילי מצד הדמויות המטפלות בו, ושגילויים של נזקקות ופגיעות מצדו מתפרשים כחולשה ועלולים לעורר דחייה, לגלוג ובוז.
ילד המפתח סכמות חשיבה אלה לומד לכבוש את יצריו ורגשותיו, לדכא את צרכיו ולהימנע מביטוי אותנטי של מחשבותיו ועמדותיו. לצד זה, הוא מתחיל בתהליך ממושך, מייגע ומאומץ של התכווננות אל עבר עולמן של הדמויות המטפלות בו, בניסיון נואש לזהות למה הם מצפים ממנו על מנת לרצות אותם ולעורר את הערכתם ואהבתם כלפיו.
את ההשקעה הנפשית המאומצת של הילד יש להבין על רקע העובדה שהילד שמפאת היותו נתון תחת חסותם המלאה של הדמויות המטפלות בו, איננו יכול לשאת את אובדן אהבתם. מבחינתו של הילד אובדן אהבת הדמויות המטפלות בו משולה למוות. והפחד מאובדן אהבתם הנו לכן פחד מוות.
ולאור תלותו ההישרדותית והמוחלטת בדמויות המטפלות בו, הילד הזקוק לאשרור יומיומי של אהבתם אליו, יעשה כל אשר הוא יכול על מנת לזכות באהבה זו.
ילד זה, שמבחין למשל, שאהבתם והערכתם כלפיו של הדמויות המטפלות בו מתקיימת כאשר הוא מפגין עצמאות ואיננו מבטא תלות ונזקקות, ישאף להיות עצמאי ויימנע מתביעה או מציפייה להרגעה, נחמה ותמיכה בשעה שהוא בפועל יהיה זקוק להם מאוד.
ילד זה, שמבחין למשל, שאהבתם והערכתם של הדמויות המטפלות בו כלפיו מושפעת מהישגיו הלימודיים, ישאף ככל שהוא יוכל להביא הישגים גבוהים. אם ייכשל בכך לכישלון תהיה משמעות חמורה, מעצם נטייתו הטבעית והאוטומטית לקשר את היעדר אהבתם והערכתם של הדמויות המטפלות בו, בשל העובדה שהוא כישלון ואיננו ראוי לאהבה.
ילד זה שמבחין למשל, שאהבתם והערכתם כלפיו של הדמויות המטפלות בו תלויה בגילויים של תמיכה וחמלה או הערכה והערצה מצדו כלפיהם, ישעה היטב את צרכיו שלו ויתמסר לסיפוק צורכיהם של הדמויות המטפלות בו.
העצמי הכוזב נוצר מתוך משאלה לחוות יחס חם, אוהב ומעריך מצד הדמויות המטפלות בו, ולהימנע מיחס קר, מנוכר, דוחה, משפיל ועוין. לאור היותו של העצמי האמיתי חשוף ופגיע תפקידו של העצמי הכוזב הנו להגן על העצמי האמיתי מפני ניצול ופגיעה.
ההשלכות...
בתהליך התהוותו של העצמי הכוזב הילד מתנתק כאמור מחיי הרגש האותנטיים שלו, וצולל לתוך מציאות נפשית דיסוציאטיבית, המתבטאת במעין קיומו של חיץ בין שלל הרכיבים של העצמי: הרגש, המחשבה, הרצון, המשאלה.
ההתכווננות של העצמי הכוזב אל הדמויות המטפלות בו הופכת להיות יותר מלאה ויותר מושקעת ככל שהוא חש כי אהבתם כלפיו מוטלת בספק, ככל שהוא חש דחוי ושההתנהגות כלפיו הנה דוחה ועוינת.
רמת הדיסוציאציה בה יהיה נתון נמצאת בהלימה לכך.
בהיעדר יכולת או אפשרות לביטויי עצמי אותנטיים, התנהגותו של הילד הופכת להיות כפופה למרכז פיקוד שכלי המעצב מחדש את התנהגותו של העצמי.
הניתוק מחיי הרגש האותנטיים, עם השנים, הופך להיות המסד עליה מונחת הזהות העצמית. בהיעדר מבנה עצמי אותנטי לכיד ומגובש המודעות לקיומו של עצמי כוזב איננה מתאפשרת באופן מלא וברור.
כיצד ניתן לזהות את נוכחותו של העצמי הכוזב?
להלן ביטויים שונים המרמזים על נוכחותו של העצמי הכוזב:
תחושה כללית של ריקנות וחוסר משמעות.
תחושה עמומה של התחזות ( גם הישגים מקצועיים חד משמעיים עלולים לעורר בבני אדם עם עצמי כוזב תחושה שהם מתחזים).
קשיים ניכרים ביכולת לבטא התנהגויות ורגשות שונים שאינם עולים בקנה אחד עם דרישות העצמי הכוזב (כעס, דורשנות, אסרטיביות, נזקקות, חולשה, פגיעות).
קשיים ניכרים ביכולת להתבטא באופן ספונטאני מחשש לדליפה של אספקטים נפשיים שמקורם בעצמי האמתי החבוי והפגיע.
תחושה כללית של כישלון, עצב, חרדה, בושה, אשמה, חוסר ביטחון וחוסר ערך.
נטייה לביקורת עצמית ולהתנהגויות של ריצוי וביטול עצמי או לחילופין של התנשאות וריחוק.
קשיים ניכרים ביכולת לחוות יחסים בינאישיים המבוססים על אמון וביטחון הדדיים.
קשיים ניכרים ביכולת לבנות מערכות יחסים המאופיינות בהיכרות עמוקה והדדית.
חרדה מתלות ומאינטימיות רגשית או לחילופין תלות רגשית גדולה ומשאלה להתמזגות.
חרדת נטישה.
ועוד...
הסתרת העצמי האמתי והנכחת עצמי כוזב, לאור הדברים לעיל, מונחת על תובנה עמוקה מאוד ולא מודעת שמפתח הילד, מפאת היותה בעלת משמעות הישרדותית. בשל חשיבותה ההישרדותית היא נחקקת במערכת הלימבית והשפעתה הופכת להיות ארוכת טווח.
עצמי כוזב והמערכת החיסונית
גאבור מאטה, רופא יהודי קנדי מומחה בתחום ההתמכרויות והטראומה טוען כי התנהגות מרצה עלולה להוביל ל... מוות בטרם עת. באחת ההרצאות שלו הוא הקריא הספדים של אנשים שונים שנפטרו בטרם עת, שמעתירים שבחים על המתים לאור "התנהגותם החברתית הטובה".
הוא הקריא הספד על אישה שהרעיפו עליה שבחים בשל היותה מולטי טסקינג, על שום שנהגה לטפל בבני הבית שלה, לאחר שהייתה חוזרת הביתה בסיום יום עבודה ארוך ומתיש, תוך שהיא שמה את עצמה אחרונה בסדר העדיפות המשפחתי.
והספד על גבר נהדר וכל כך אכפתי שכאשר שכב גוסס במיטתו כל שעניין אותו הוא מצבה הרגשי של אשתו.
לדבריו, התרבות המערבית מעודדת התנהגות חברתית השמה את צרכיהם האחרים על פני צרכי העצמי באופן העלול להגיע עד לביטול העצמי, ולכך ישנן השלכות חמורות על פגיעה בעולם הנפשי, המאופיין בדיכוי הרגשות, הצרכים והרצונות ולפגיעה במערכת החיסונית העלולה להוביל למחלות ולמוות בטרם עת.
טיפול
מטופלים עם עצמי כוזב זקוקים למרחב בטוח, לא שיפוטי, מכיל ומקבל על מנת שיוכלו בהדרגה לחשוף היבטים של העצמי האמתי שלהם. השלת השרידים של העצמי הכוזב תהיה זהירה ואיטית ככל שהחרדה מפני פגיעה נוספת בעצמי האמתי גדולה והנוכחות של העצמי הכוזב דומיננטית בחיי הנפש.
לטענת גאבור מאטה, ההתנהגויות המרצות הנמצאות ביסוד מבנהו של העצמי הכוזב, נועדו לשרת מטרה חשובה אחת המקבלת גוון התמכרותי: אהבה וקבלה. מטרה זו הנה כאמור בעלת משמעות עמוקה והישרדותית שלא הושגה בשלבים המוקדמים של ההתפתחות הנפשית.
לכן כאשר הנפש עתירת חסכים רגשיים שמקורם כאמור בילדות המוקדמת, אנו נשתוקק למלא חסכים אלה דרך הניסיון לקבל את המענים מבחוץ - ולא מתוכנו. כך שמערכות יחסים עם בני אדם הופכות להיות מושא למילוי חסכים רגשיים קדומים ומקבלים אופי התמכרותי.
ביסוד החוויה ההתמכרותית ישנו לדבריו אובדן וכאב. האובדן הוא לא מעצם היעדרה של אהבה מצד הדמויות המטפלות בשנות החיים הראשונות של החיים, אלא בשל אובדן החיבור למהות של העצמי.
לאור זאת, יש להימנע מהתמקדות במה אבד לי ואיך אני מקבל זאת מבחוץ, אלא באיך אני מתחבר מחדש לעצמי.
היכולת להתחבר אל עצמי מחדש מתאפשרת באמצעות הנכונות לקבל את הכאב הטמון בי ולהישאר פגיע. המגע עם הכאב מאפשר לגלות באמצעות תרגול רוחני מה עומד מאחורי הכאב.
גאבור מאטה מוסיף שלצד זה, יש לגלות נכונות גם לקחת אחריות על החיים ולפעול במידה מיטבית על מנת לשפר אותם.
תנאי החיים בילדות המוקדמת שאיימו על העצמי האמתי ושהותירו אותו חבוי מתחת לנוכחותו של העצמי הכוזב, לא אפשרו לו להתפתח באופן מלא ועשיר. על כן, מתחת לשרידי העצמי הכוזב, לא נמצא עצמי אמיתי בשל המחכה לגילויו, אלא עצמי אמיתי ראשוני ו"הססן" שמתחיל לעשות את צעדיו הראשונים על הבמה הנפשית, שמתחיל להתעצב ולהתגבש תוך כדי תנועה.
הפיצול בין העצמי הכוזב לעצמי האמיתי, מתקיים גם בתוך המרחב הטיפולי. תהליך הגחתו של העצמי האמיתי בתוך המרחב הטיפולי יאופיין אמנם במחוות נפשיות חדשות ובקיומו של מנעד נפשי רחב יותר וספונטאני יותר. ברם, הגחתו מהמסתור של העצמי האמיתי והנכחת עצמו במרחב הבינאישי תתאפיין בחששות ופחדים גדולים מאוד מפני פגיעה בו לצד התרגשות גדולה, תחושת חיות ותקווה.
בר-לב שמעון / עו"ס פסיכותרפיסט
טיפול והדרכת אנשי מקצוע
0537226836
Comments