זוגיות סימביוטית

"במצב פסיכולוגי שבו אנשים אחרים נחווים כסובייקטים ולא רק כאובייקטים, ניתן לחוש כלפיהם אכפתיות ולא רק להעריכם כאילו היו נכס יקר (תומאס אוגדן)".

שלום חברים,

מערכת יחסים זוגית סימביוטית שואפת לשחרר את העצמי מהאחריות הכבדה המוטלת עליו לניהול החיים, מהפחד להיות לבד, לנסוך בעצמי את הביטחון שהוא איננו לבד בעולם הגדול והמורכב הזה, לנטוע בעצמי את האמונה המוחלטת שישנה דמות גדולה, זמינה, רגישה, נבונה ואיתנה שתדע לאסוף את העצמי ברגעי קושי ומשבר, שתדע למה העצמי זקוק אף כאשר הוא איננו מבטא את צרכיו במילים, ואף כאשר הוא עצמו טרם הבין בכוחות עצמו מהם צרכיו, שתוכל להכיל את התוקפנות של העצמי ותדע לעמוד מולה מצוידת בחמלה אינסופית, שתהיה מסוגלת לפנות את הקשב שלה מעצמה לטובת הפנייתו המלאה החוצה - אליי - אל העצמי שלי, שתרגיש כאילו אין לה עולם פרטי אלא רק זה הממוזג בעולמי שלי.

מערכת יחסים זוגית סימביוטית שואפת לנטרל את עובדת קיומה הטרגי של הנפרדות אליה התינוק הנמצא תחת חסותם של הוריו, מתוודע בטרם הנו בשל לכך. נפרדות הנחווית כנטישה רגשית מעוררת חרדה.

מפאת היותה של הנטישה הרגשית בילדות המוקדמת, מטלטלת את אמות הסיפים הנפשית, היא לא יכולה הייתה לעבור תהליך של חשיבה, ולכן נותרה מנותקת מהזרם המרכזי של התודעה.

אלא שנוכחותה המנותקת מהזרם המרכזי של התודעה אין משמעה היעדרה של השפעתה על הנפש. אדרבא, השפעתה על הנפש נוטה להיות כה עזה עד כי היא עשויה לעצב פנטזיה סימביוטית המבקשת להתממש באמצעות מערכת יחסים זוגית סימביוטית.

היו אלה הפסיכואנליטיקאי ג'ון בולבי, אבי תיאוריית ההתקשרות, יחד עם מרי איננסוורת' שהגיעה מתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית, שראו בתחושת הביטחון של התינוק ביחסיו עם אימו צורך מרכזי סביבו מתקיים הקשר. הם הבינו שתחושת הביטחון הבסיסית של התינוק מושפעת במידה רבה ממידת רגישותה וזמינותה של האם לצרכיו הספציפיים.

הנטישה הרגשית עוסקת לכן בהיעדר זמינות ורגישות מספקת של האם לצרכיו של התינוק שלה, הפורמים את החוטים הדקיקים עליהם מונח הביטחון בקשר עם האם, הנחווית בראשית התפתחותו כחלק אינטגראלי מהעצמי של התינוק.

כאשר יחסי ההתקשרות אינם מספקים תחושת ביטחון מספקת מתפתחת טראומת נטישה. מערכת יחסים זוגית סימביוטית מתהווה מתוך טראומת נטישה ועזובה רגשית והופכת עם השנים אמצעי בשירות המשאלה למגר את עובדת הנפרדות שמעוררת חרדה, בדידות ועצבות קיומיים.

על מנת לקבל התראות על מאמרים חדשים למייל האישי, ניתן להירשם כחבר באתר.

במאמרו הידוע "פחד מהתמוטטות" טען הפסיכואנליטיקאי דונלד ויניקוט כי הפחד המהלך אימים על העצמי הוא להגיע לאותה התמוטטות שכבר קרתה אך לא נחוותה.

במהותה הכללית טראומת נטישה היא טראומה שקרתה אך לא נחוותה. דהיינו, טראומה שלא ניתן היה לחשוב אותה. טראומה שנותרת במתכונתה הגולמית ומתארגנת בחיים הבוגרים לחרדה משחזור של חוויית הנטישה המוקדמת, זו המזינה את הפנטזיה הסימביוטית.

הפנטזיה הסימביוטית מרובת רבדים. מפציעה מתוך כאב אינסופי של הכרה טרם זמנה בעובדת הנפרדות. מוזנת מכוח חרדה קיומית משתקת. עזה, איתנה, נחושה ועיקשת תשאף לממש את עצמה.

הכרה בטרם עת בהיותה של האם נפרדת מהעצמי של התינוק מציבה בפניו מציאות נפשית מעוררת חרדה. התנסויותיו וחוויותיו המאופיינות בהיעדר זמינות ורגישות מספקת כלפיו מבססות בתוכו לאורך זמן מערכת פרדיגמות אודות העצמי והעולם שאת טביעות האצבע שלהן ניתן לזהות באמצעות נוכחותה של פנטזיה זוגית סימביוטית בחיים הבוגרים, שתכליתה המרכזית היא שחרורו של עצמי הנטוש מההכרה בקיומה של הנפרדות. הפנטזיה הסימביוטית יונקת מתוך מערך פרדיגמות חשיבה, התוקפות את עובדת הנפרדות ושואפות למיזוג.

פנטזיה סימביוטית מתחדדת במיוחד בעתות משבר:

להלן שלל פרדיגמות חשיבה סימביוטיות אופייניות במצבי משבר:

(הניסוח בלשון נקבה מטעמי נוחות בלבד):

1. האחריות המוטלת עליו כבן זוג היא לתמוך בי ברגעי משבר. רק כך אוכל לוודא כי אני יכולה לסמוך על אהבתו.

2. הדרך היחידה שלי להרגיש בטוחה בקשר עמו היא רק אם אשתכנע שהוא נכון לתמוך בי מול המצוקה הנפשית שלי, עזה ומתמשכת ככל שהיא, כשהוא מצויד בחמלה אינסופית.

3. עליו להיות איתן כסלע אל מול המצוקה שלי ללא שהוא קורס תחת משא ההכלה שלו אותי.

4. ברגעי משבר ומצוקה עליו למצוא בכוחות עצמו את הדרך להביא אותי לאיתנות נפשית.

5. היות ואני במשבר אני משוחררת מהאחריות לסייע לו לסייע לי.

6. כשאני במצב משברי אני משוחררת מהאחריות להתעניין בשלומו.

"כאשר שני סובייקטים אינם מכירים זה בזה כסובייקטים אוטונומיים נפרדים, הם בדרך כזו או אחרת שולטים זה בזה ונכנעים זה לזה (לואיס ארון)".

על מנת לקבל התראות על מאמרים חדשים למייל האישי, ניתן להירשם כחבר באתר.

הפנטזיה הזוגית הסימביוטית שאיננה מודעת, נועדה בחיים הבוגרים למצוא פתרון מוחלט לבעיית הנפרדות וחרדת הנטישה הנובעת ממנה. מכוח היותה של הפנטזיה הזוגית הסימביוטית כה עזה היא כופה על מערכת היחסים הזוגית להתאים עצמה לתבנית הפנטזמתית. בשל כך, העומס המוטל על מערכת היחסים הזוגית עשוי להיות עצום ולהביא את הקשר הזוגי למתח עצום.

מערכת היחסים הזוגית הסימביוטית פועלת במתכונת של כלים שלובים. הצורך הסימביוטי הלא מודע של האחד חובר לצורך הסימביוטי הלא מודע של השני, תחילה דרך ההתכנסות לתוך מציאות זוגית המבוססת על פנטזיה סימביוטית של שני בני הזוג ובהמשך בפרקטיקות ההתנהגותיות הנגזרות מהפנטזיה.

במישור היומיומי, בני הזוג הלכודים בתוך מערכת יחסים סימביוטית עשויים למצוא את עצמם בניסיון תמידי לשלוט זה על זה, להתערב זה לזה בניהול היחסים החברתיים, בסגנון הלבוש, בבילוי שעות פנאי. הם רואים לעצמם זכות לחדור למרחב הפרטי זה של זה, לתבוע מבני הזוג להרגיש אהובים ללא תנאי, לתבוע זמינות ורגישות גדולים. ומנגד, הם נוטים להכלה ללא גבול, הטומנת בחובה את הרעיון של קבלה ללא תנאי המסמלת את קיומה של מערכת היחסים הראשונית בה התינוק נאהב ע"י הוריו ללא תנאי, כמו גם, לנטייה להפעלת פאניקת נטישה הדדית, על מנת לתמוך ולהעצים את תחושת הביטחון של העצמי בתוך הקשר.

מפאת ההשתקעות בצרכים של העצמי והציפיות המושלכות על בן הזוג, בני הזוג מפתחים קושי להיות פנויים רגשית זה לזה ולראות את עצמם ואת בן הזוג כדמויות נפרדות עם עולם פנימי שהעצמי שלהם איננו כלול בו. עצמי פרטי עם קשיים, חששות, טרדות, מצוקות וצרכים משלו.

לצד זה, היות והעצמי השואף לסימביוזה, הנושא עמו חוויה של נטישה שאיננה מעובדת, בדרך כלל, איננו מצויד ביכולת רפלקטיבית המאפשרת לו היכרות ומגע עם העולם הפנימי, ובהיעדר היכרות מעמיקה עם העצמי, מערכת היחסים הסימביוטית נוטה להיות רדודה ושטחית.

ההשלכות של הפנטזיה הסימביוטית על מערכת היחסים עלולות להיות בעייתיות ולאורך זמן להביא למפחי נפש קשים, לעימותים בלתי פוסקים, ובאופן פרדוקסלי – לבגידות. גורלה של הפנטזיה הסימביוטית שאיננה ברת מימוש להתנפץ שוב ושוב על סלעי המציאות.

קריסתה של מערכת יחסים סימביוטית כואבת במיוחד על שום העובדה שהיא מהדהדת מכאובים נפשיים שמקורם בהתפתחות המוקדמת ושביקשו איחוי של השבר הנפשי. לאור זאת, הכאב הנפשי בשל קריסתה של מערכת היחסים הזוגית הסימביוטית מועצם.

הפסיכואנליטיקאית ג'סיקה בנג'מין טענה שיחסים הדדיים מתאפשרים רק באמצעות ובמקביל להתפתחות של נפרדות. היא מוסיפה ומחדדת כי להיפרדות מהאם משמעות חיובית ולא רק "עוינת", היות והסובייקט רק כשהוא מתוודע להיותה של אימו נפרדת ממנו הוא יכול באמת לאהוב אותה.

בר-לב שמעון עו"ס פסיכותרפיסט

טיפול והדרכת אנשי מקצוע

0537226836

קוראים יקרים, מקווה שמצאתם את המאמר מעניין ומפרה את החשיבה. מזכיר שישנה אפשרות להירשם כחברים בבלוג - ההרשמה הנה חינמית ואיננה מחייבת בדבר. מוזמנים לשתף אותו עם חברים ועמיתים. מזכיר לכם שאתם מוזמנים להתייחס ולהגיב דרך הבלוג.